בן אלמוות במדרגות

עודכן ב: אפר 10

מונולוג למרות שמונולוגים זה חרא מאת: גל צ'פסקי


נדלק האור. בחור עומד במרכז הבמה, עירום. בגדיו בידיו מסתירות את איבר מינו. ניכר שקר לו. הוא מתרגש לדבר עם הקהל כאילו נולד לו רעיון המאה.


אחרי ששכבנו בפעם הראשונה, אני ידעתי! אני ידעתי שאין שום סיכוי שאמות יותר! אין שום סיכוי שאחרי שעשיתי דבר כל כך סוטה ומדויק, אני פשוט אשכב לי בבור של עפר לנצח! אין שום סיכוי שיש בכלל נצח! שכבנו! אתם מבינים מה זה אומר?? אני אומר, שאין שום סיכוי שמוות וסקס מתקיימים להם יחד באותו היקום! לא, לא, לא... לא בגלל שסקס זה דבר אלוהי, ומוות זה דבר מלוכלך או משהו כזה. זה שטויות בעייני. ואגב, גם לא להפך. סקס זה לא דבר מגושם. הוא פשוט מאוד... גשמי. לא, לא. אני לא אומר שמוות זה דבר רוחני. הוא פשוט לא כל כך ספציפי... הוא די לועג ברעיון שלו, לשני גופים שמכוונים אחד את השני בדיוק רב, ימינה שמאלה, אם אתם מבינים למה אני מתכוון... אני בכלל חושב שחרדת המוות חזקה מאוד בימינו, כי אנשים לא שוכבים מספיק. הם פשוט לא. הם עסוקים בלמלא לעצמם את הראש שם למעלה, בחרדות על הנצח, במקום להרגיש מה זה להיות שם למטה, לתקופת זמן של כבערך כמה דקות, ולהזיז את הלשון בצורה כזאת מדויקת, שצועקת לך : ״אלה הם חיים״. נראה לכם, שאחרי מעשה כזה, אדם פשוט יכול להיעלם מהעולם? לעשות את הדבר הכל כך לא מדויק הזה שנקרא למות? אני לא. בחיי, שאחרי שהבנתי את זה, אני הרגשתי כל כך טוב, הרגשתי כל כך חסין , שכששכבנו- זאת אומרת, כששכבנו במיטה אחרי ששכבנו, סיפרתי לאהובתי, בחיוך רגוע, את תובנותיי על שם למעלה ושם למטה.. אבל היא משום מה, לא כל כך הבינה... אז הייתי חייב לרדת איתה לעומק העניין: "תראי, אם אני יורד לך למשל, אז אני יודע שאני צריך להזיז את קצה הלשון שלי, לא את כולה, בתנועה סיבובית בקצב אחיד ולא משתנה, עד שאני רואה שאת טיפה מרימה את הקמיצה השמאלית שלך מהמזרון, ואז אני מבין שאני צריך למהר את הקצב ולפעול יותר חזק עד שאני מתחיל לשמוע אותך עושה קולות, מאוד מוזרים אגב, ואז אני יודע שאני צריך לגעת לך בקצה הפטמה, עדין ולא חזק, כדי לקדם את העניינים, ואני יודע שזה עובד דרך זה שהרגליים שלך נמתחות והפה שלך נפער, ואני רואה את הכתר שעשו לך בשן, ואז אני יודע שאני צריך לתת פוש אחרון עם היד, להכניס שתי אצבעות בשעה שלוש בדיוק, וללחוץ לך על הדופן העליונה. כשאת מתחילה לרעוד ומכווצת את הגוף, אני יודע שזה כבר לא תלוי בי וכדי להעביר את הזמן אני חושב שזה יהיה ממש מצחיק אם יברח לך בטעות... ככה- שתיים, שלוש שניות. ואז קול מוזר אחרון מצידך, פזילה קלה במקרים קיצוניים, לחיצה אחרונה, נוזלים, והרפיה. לעומת זאת... אם אני מת- אני פשוט מת!!! את מבינה??? שום סיכוי שסקס ומוות מתקיימים להם באותו היקום!!! אז עכשיו, את יכולה לחבק אותי חזק, כי אין לך מה לדאוג יותר- שנינו מוגנים! לעולם לא נמות!!! " סיימתי להסביר, והתכוונתי לחבק אותה, אבל היא לעומת זאת, לא כל כך חיבקה אותי. הרגשתי שהיא עדיין לא כל כך מבינה... לא כל כך מזדהה עם התגלית שלי... אולי היא פשוט לא הייתה פנויה להכיל את זה באותו הרגע... בכל אופן, היא פשוט נתנה לי ליד את הבגדים שלי וביקשה שאצא לה מהמיטה, וגם לא אתקשר שוב. האמת... שזה היה דיי אגרסיבי מצידה, עכשיו כשאני חושב על זה ומאשר מולכם את הרגשות שלי!... להוציא אותי ככה בכוח מהמיטה ולשלוח אותי מחוץ לדלת שלה עירום כולי עם הבגדים שלי בידיים! מבלי לחשוב מה השכנים יחשבו עלי, או אם קר לי.! .. אחרי שדפקתי לה שוב על הדלת, וניהלנו שני ויכוחים, זאת אומרת לא ויכוחים, דיונים...זאת אומרת לא דיונים... בקשות חנינה... כן. אחרי שתי בקשות לחנינה, שהטענה המרכזית שלהן הייתה שאני פשוט כל כך אוהב אותה- היא טרקה לי את הדלת בפרצוף. וככה, נשארתי לי להתלבש... בן אל- מוות במדרגות...


מתלבש לאט.

אתם יודעים, אני כל הזמן חוזר ומשחזר את זה בראש שלי, ואני לא מתחרט לרגע על ששיתפתי אותה בתגלית שלי... אולי היא עוד לא הייתה מוכנה לשמוע, אבל זאת לא אשמתי. אני גם לא מתחרט על המילים היפות שהייתי אומר לה, או על מי שהיא הייתה בעייני, וגם לא על מה שהרשיתי לעצמי להרגיש אליה. .. אני מתחרט רק על דבר אחד: אני מתחרט ששכבנו. כי תאמינו לי או לא, הדבר היחיד שאני רוצה עכשיו, זה למות.




בוים במקור ע"י רום רזניק

פוסטים אחרונים

הצג הכול

תחזירי לי

"אז יהיה כאב, ותהיה התמודדות, ותהיה קצת הצלחה, ויהיה קצת כישלון. ויהיה קצת דאורדורנט." "מה?" "יהיה חיים" "עדיין מוזר לי למה דווקא דאורדורנט"

מוות ורוד

מי החליט שהוא שחור? איפה קראנו שהוא שחור? מי כתב שהוא שחור? אני כותבת שהוא ורוד! אוקיי??

החיים

הבת הקטנה מביטה במפיות השולחן. הבת הקטנה מפסיקה לאכול. הבת הקטנה צורחת לפתע...

ואפשר לכתוב לי תכלס.

© 2020 גל צ׳פסקי. 

כל הזכויות על מגוון הטקסטים המוצגים באתר זה שייכות לגל צ'פסקי 2020.