מבקשת שתקשיבי ולא קיימת

עודכן ב: מרץ 29

פילוסופיה דרמטית מאת: גל צ'פסקי


מבקשת שתקשיבי: את לא חושבת שזה מגוחך?

לא קיימת: מגוחך?

מבקשת שתקשיבי: לקרוא לכולם עד לאולם התיאטרון רק כדי שאוכל להגיד לך את מה שאני רוצה להגיד לך לבד?

לא קיימת: כשאת מציגה את זה ככה, זה באמת קצת מגוחך.

מבקשת שתקשיבי: אז למה שפשוט לא תקשיבי? אני מבקשת שתקשיבי.

לא קיימת: אני מצטערת, אני לא יכולה.

מבקשת שתקשיבי: למה?

לא קיימת: אני לא קיימת.

שקט.

מבקשת שתקשיבי: את בטוחה? אבל יש לי דברים להגיד לך.

לא קיימת: אני לא יודעת איך זה קרה.

מבקשת שתקשיבי: את לא זוכרת משהו?

לא קיימת: לא, אני לא קיימת אז לא קיים בי זיכרון.

מבקשת שתקשיבי: מוזר.

לא קיימת: מוזר מאוד.

מבקשת שתקשיבי: את בטוחה?

לא קיימת: בטוחה. אם אני לא קיימת לא קיים בי גם ספק.

מבקשת שתקשיבי: אז כל מה שיש לי להגיד לך בעצם לא רלוונטי? אם את לא קיימת?

לא קיימת: אני חושבת שלא. את רוצה שאשאל מישהו?

מבקשת שתקשיבי: את יכולה? את לא קיימת.

לא קיימת: אה, לא, כמובן. אני אשאל מישהו כמו שלו הייתי קיימת הייתי שואלת.

מבקשת שתקשיבי: לא, לא. חבל על המאמץ. אני סומכת עליך.

לא קיימת: הייתי מתנצלת אם הייתי קיימת והייתה קיימת בי התנצלות.

מבקשת שתקשיבי: זה בסדר. זאת לא אשמתך. את לא קיימת אז לא קיימת בך גם האשמה.

לא קיימת: נכון. אבל אם אני אתקיים מתישהו, מבטיחה להרים לך טלפון.

מבקשת שתקשיבי: בטח, בטח. תודה. זה יהיה נהדר.

לא קיימת: כן. אבל תודה, שחשבת ככה ש...

מבקשת שתקשיבי: שמה?

לא קיימת: שאני קיימת... זה מאוד מחמיא.

מבקשת שתקשיבי: אה, אין בעד מה. לא יודעת למה יצא ככה שחשבתי. ועוד שיש לי דברים להגיד לך.

לא קיימת: טוב, אולי את מוכשרת.

מבקשת שתקשיבי: לא. לא. לא באמת.

לא קיימת: כי זאת מחשבה, הזויה ויצירתית. מאוד לא בנאלית. ליצור יש מאין היום זה לא פשוט.

מבקשת שתקשיבי: כן...

לא קיימת: אם הייתי קיימת הייתי מאוד אוהבת יצירה. אומנות.

מבקשת שתקשיבי: כן...

שקט.

מבקשת שתקשיבי: איזה לא נעים.

לא קיימת: מה?

מבקשת שתקשיבי: כל הסיטואציה. אני מתנצלת. אני... אני קראתי לכולם לבוא לראות, אני פשוט באמת הייתי בטוחה שאת קיימת ושיש לי דברים להגיד לך. אני ממש לא יודעת איפה לקבור את עצמי מרוב מבוכה.

לא קיימת: הכל בסדר. אני לא קיימת אז לא קיימת בי המבוכה.

מבקשת שתקשיבי: אני גם ישר תקפתי אותך. חשבתי שאת לא רוצה להקשיב למה שיש לי להגיד.

לא קיימת: שטויות. לא נעלבתי. אני לא קיימת אז לא קיים בי העלבון.

מבקשת שתקשיבי: וואו. איזה כיף לך. אני מקנאה בך.

לא קיימת: על מה?

מבקשת שתקשיבי: לא קיים בך ספק, לא קיים בך זיכרון, לא קיימת בך התנצלות, לא קיים בך עלבון, לא קיימת בך מבוכה. אני מתה עכשיו ממבוכה, ותמיד שקועה בתוך עלבון.

לא קיימת: עלבון על מה?

מבקשת שתקשיבי: על זה שהיו לי דברים להגיד לך, ולא רצית להקשיב.

לא קיימת: אבל עכשיו כשאת יודעת שאני לא קיימת, זה לא מקל על העלבון?

מבקשת שתקשיבי: זה לא עובד אצלי ככה.

לא קיימת: למה, תחשבי על זה. אני לא קיימת אז לא קיים בך העלבון.

מבקשת שתקשיבי: אין בי עלבון?

לא קיימת: לא. אין בך. נקייה מעלבון.

מבקשת שתקשיבי: אוקיי. וואו. זה משחרר. להיות נקייה מעלבון.

לא קיימת: רואה? שמחתי לעזור. מה עוד נשאר? ספק. אפשר לחיות איתו, לא?

מבקשת שתקשיבי: סביל.

לא קיימת: אז מה, זיכרון? יש לך זכרונות שלא קשורים אלי?

מבקשת שתקשיבי: לא חושבת.

לא קיימת: אז ירד. התנצלות. בפניי?

מבקשת שתקשיבי: כן.

לא קיימת: ירד. מה עוד?

מבקשת שתקשיבי: עכשיו נותרה רק המבוכה.

לא קיימת: מבוכה ממה?

מבקשת שתקשיבי: קודם כל, ממך. מזה שהעזתי לחשוב שאת קיימת.

לא קיימת: אז תימחקי אותה. אני לא קיימת אז לא קיימת בך המבוכה.

מבקשת שתקשיבי: אוקיי. נכון. זה עוזר לי קצת.

לא קיימת: ממה עוד?

מבקשת שתקשיבי: מהקהל.

לא קיימת: מה איתו?

מבקשת שתקשיבי: מזה שסחבתי את את כולו עד לכאן, רק כדי להגיד לך, שאת בכלל לא קיימת, את מה שרציתי להגיד לך בעצם לבד.

לא קיימת: אוקיי, אז קודם כל, את יכולה להגיד להם ללכת.

מבקשת שתקשיבי: ללכת? זה לא יותר מביך?

לא קיימת: לא חושבת. זאת אומרת, אני לא באמת קיימת כדי לחשוב, אבל במידה והייתי קיימת, ובמידה והייתי באה לכאן במקרה כקהל כי קראת לי כדי להקשיב למה שאת בעצם רצית להגיד לי לבד- לא הייתה לי בעיה פשוט ללכת. זאת אומרת, כמובן אם היית מבקשת יפה- לא הייתה לי בעיה ללכת ולא לשמוע את זה. להיפך, הייתי מאוד שמחה ללכת.

מבקשת שתקשיבי: את חושבת?

לא קיימת: שוב, אני לא קיימת אז גם לא קיימת בי החשיבה. אבל אם הייתי קיימת, כן. לגמרי חושבת. וגם במילא אם את זוכרת, אין לך מה להגיד. כי מה שיש לך להגיד לא באמת רלוונטי. כי רצית להגיד אותו לי, ואני לא קיימת. אז אני חושבת שהם ישמחו ללכת.

מבקשת שתקשיבי: אוקיי. וואו. את ממש מעודדת אותי. תודה.

לא קיימת: אז, את רוצה לבקש מהם?

מבקשת שתקשיבי: מה?

לא קיימת: ללכת.

מבקשת שתקשיבי: אבל אם את לא קיימת, והם ילכו, אני אשאר לבד.

לא קיימת: מה את מעדיפה, להישאר במבוכה?

מבקשת שתקשיבי: את צודקת.

לא קיימת: לא, לא. אם הייתי קיימת-

מבקשת שתקשיבי: היית צודקת. כן, אני אגיד להם. זה יעזור לי מאוד. אין לי באמת שום דבר רלוונטי להגיד לך גם ככה. אין לי סיבה להשאיר אותם כאן. אני לא זקוקה להם. אני לא זקוקה להם יותר.

לא קיימת: אז קדימה, תגידי להם. אני לא קיימת אז לא קיים בי גם הזמן, אבל אני מניחה שהם קיימים אז, לא תבזבזי להם אותו, לא?

מבקשת שתקשיבי: בטח. בטח שלא. (פונה לקהל) אני מבקשת אם אפשר, שתלכו. שלא תקשיבו יותר. אין סיבה. תודה. אני פשוט קראתי לכם רק כי-

לא קיימת: אל תסבירי. אין סיבה.

מבקשת שתקשיבי: לא?

לא קיימת: לא. אם אני הייתי הם, כבר הייתי הולכת. אבל אני לא קיימת אז לא קיימת בי גם היכולת להיות הם.

מבקשת שתקשיבי: אוקיי. אז פשוט תלכו. אין לי צורך בכם. תלכו. תלכו. תלכו.

לא קיימת: יופי. נפתרה המבוכה?

מבקשת שתקשיבי: בטח. אני מרגישה הרבה יותר טוב. וואו. ממש תודה שהקשבת לי, וככה עזרת לי. אני ממש מודה לך. משום מה הייתי בטוחה שיש לי דברים להגיד לך ושאת בעצם לא רוצה להקשיב, וכל מיני שטויות כאלה. אבל את בעצם בכלל לא קיימת.

לא קיימת: כן. מוזר.

מבקשת שתקשיבי: מוזר מאוד. טוב, תודה על הכל.

לא קיימת: בשמחה. לילה טוב.

מבקשת שתקשיבי: יש לי שאלה אחרונה.

לא קיימת: בשמחה. תשאלי.

מבקשת שתקשיבי: איך גילית שאת לא קיימת?

לא קיימת: למה את שואלת?

מבקשת שתקשיבי: כי עכשיו כשגם בי לא קיים מה להגיד, ולא קיים זיכרון, ולא קיימת בי התנצלות, ולא קיים עלבון ולא קיימת מבוכה, ולא קיים קהל, ונותר בי רק הספק, איך אני אמורה לדעת שאני בכלל קיימת?

לא קיימת: עכשיו כשאת אומרת את זה ככה, זה משהו שבמקומך הייתי בודקת. אבל בגלל שאני לא קיימת, גם לא קיימת בי התשובה.


(לא קיימת יוצאת כמו שלו הייתה קיימת אז הייתה בה היציאה, מבקשת שתקשיבי נשארת לעמוד כמו שלו הייתה קיימת בלעדיה הייתה נשארת לעמוד.)


בוים במקור ע"י נמרוד דנישמן.

ואפשר לכתוב לי תכלס.

© 2020 גל צ׳פסקי. 

כל הזכויות על מגוון הטקסטים המוצגים באתר זה שייכות לגל צ'פסקי 2020.